הולצמן נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על ביטול עיקולים אשר הוטלו על דירה בפרוייקט מרינה וילג' בהרצליה (להלן: "הדירה"). הזכויות בדירה היו בעבר של המשיב 3, שמצוי כיום בהליכי פש"ר (להלן: "החייב"), ונמכרו למבקש. מדובר בעיקולים שהוטלו לבקשת המשיבים 5 ו- 6 בגין חובות של החייב כלפיהם.

2.לטענתו של המבקש, הוא שילם לחייב תמורה מלאה עבור הדירה ואף קיבל בה חזקה קודם להטלת העיקולים, ולכן הוא זכאי להרשם כבעל הזכויות בדירה. רישום זה נמנע ממנו בשל העיקולים.

3.החייב תומך בבקשה וטוען כי מדובר בעסקה שקדמה להליך כינוס הנכסים. גם המנהל המיוחד, המשיב 3, תומך בבקשה.

4.המשיבים 5 ו- 6 מתנגדים לבקשה. לטענתם, חוזה המכר בין החייב למבקש הוא חוזה פסול או חוזה למראית עין, המהווה העדפת מירמה לפי ס' 98 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם- 1980, והחייב אף הבריח כספים שקיבל במסגרת העיסקה. הם מצביעים על "אותות מירמה" שונים בהם נגועה העסקה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות בעלי הדין ובתשובת המבקש, באתי לכלל מסקנה כי ההליך של מתן הוראות איננו ההליך המתאים לברור השאלות שבמחלוקת. הלכה למעשה, עסקינן במחלוקת בין בעלי העיקול, הם המשיבים 5 ו- 6, לבין המבקש, שאיננו נושה של החייב. בנוסף, הכרעה במחלוקת מחייבת עריכת ברור עובדתי מורכב למדיי, שכן בעלי הדין הגישו תצהירים ואף שתי חוות דעת של שמאים בנוגע לשווי הדירה. ההליך של מתן הוראות נועד להיות הליך פשוט ומקוצר, של מתן הוראות לנושא משרה בהליך הפש"ר, או מתן הוראות בקשר להליך הפש"ר. הליך זה לא נועד להוות אמצעי לפתור סכסוכים בין צדדים שלישיים לבין עצמם, שהרי ברור כזה איננו נחוץ באמת לצורך ביצוע יעיל של הליך הפש"ר. בוודאי שההליך איננו מתאים כאשר הברור העובדתי יחייב עריכת חקירות על תצהירים וחקירות של עדים מומחים, שלא ניתן לקיימם בהליך מקוצר:

" ... נמנו שלושה תנאים אשר בהתקיימם גוברת הנטייה לברר את ההליך הכולל סכסוך עם צד שלישי בגדר בקשה למתן הוראות בפני בית המשפט של הפירוק: האחד, כי בירור הסוגיה שבמחלוקת בגדר בקשה למתן הוראות נחוץ לצורך ביצוע יעיל של הליך הפירוק; השני, כי בירור המחלוקת עם הצד השלישי אינו כרוך בבירור עובדתי מורכב; השלישי, כי בניהול ההליך בדרך של בקשה למתן הוראות אין משום עיוות דין ופגיעה בזכויות מהותיות או דיוניות של בעל דין ... בנוסף לתנאים אלו, קיימת חשיבות לנתון נוסף שעניינו טיב המחלוקת עם הצד השלישי בה יש להכריע. כאשר מדובר בתביעה המבוססת על עילה ייחודית לדיני הפירוק או פשיטת הרגל או בהליך המיועד להכריע בנוגע להיקף מסת הנכסים העומדים לחלוקה לנושים, מהווה הדבר שיקול התומך בניהול ההליך בפני בית המשפט של הפירוק בגדר בקשה למתן הוראות ..."

רע"א 4956/07 פנחס לבנברג נ' ביקור חולים - הוספיטל , בעמ' 5 - פורסם בנבו.

6.העובדה שמדובר בדירה שהיתה בעבר של החייב, אינה מצדיקה את ניהול הסכסוך במסגרת של מתן הוראות. המהות האמיתית של הסכסוך אינה קשורה להליך הפש"ר: עסקינן בשאלה האם עיקול גובר על עסקת מכר שקדמה לו, ואשר בגינה לא נרשמה הערת אזהרה על הנכס. היריבות האמיתית היא איפוא בין המבקש לבין המשיבים 5 ו- 6. אכן, הכרעה בשאלה זו מחייבת בחינה של שאלה נוספת, היא השאלה האם חוזה המכר הוא חוזה למראית עין שנועד להעדיף נושים, אך עצם קיומה של שאלה זו אינו מצדיק את ניהול ההליך בדרך של מתן הוראות.

7.אשר על כן אני מורה על מחיקת הבקשה, על מנת שהמבקש יגיש תובענה רגילה בבית משפט מוסמך.

ניתנה היום, כ"ט אדר תש"ע, 15 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: